שואה ומשפט
סילבוס:
"אלף שנים תעבורנה, ואשמת גרמניה לא תימחה" (הנס פרנק).
עוד בטרם נדמו התותחים החלו לדון בוועידות הדיפלומטיות השונות על ההעמדה לדין של פושעים נאצים. עם סיום המלחמה רבים מקרב הפושעים נמלטו מאירופה, או נטמעו בארצם בזהות אחרת. מפת העולם השתנתה, המלחמה הקרה והמאבק הבין גושי יצרו יעדים ומטרות חדשות.
מאות בודדות נשפטו, רובם הצליחו להימלט מדין, אך אלה שהועמדו למשפט חשפו בפני העולם את הזוועה במערומיה. זו הייתה הבמה להצגת מסמכים, עדויות, קטעי סרטים ומפות. חומרים רבים נאספו, הוכחות לפשע שכמותו לא ידעה אנושות.
כל משפט היה דרמטי ויצר גלים ואדוות, שכן החוק היבש, אל מול עוצמת הפשע וכאב הקורבנות יצרו סיטואציות שהעולם המודרני מעולם לא חווה .
הסדרה תתמקד במשפטי נירנברג שסללו את הדרך עבור משפטים נוספים לאורך השנים, במשפטים שנערכו מחוץ לגרמניה ובציידי הנאצים .
- הרקע הפוליטי לקיום המשפטים (9.9.24)
משפטי נירנברג נערכו על רקע המאבק הבין גושי, חלוקת גרמניה, והניסיון של העולם כולו לחזור למסלולו.
נעמוד על התפאורה הבין-לאומית שבתוכה נערכו משפטים אלה ועל המוטיבציה של בעלות הברית למרות הקשיים הדיפלומטיים והפוליטיים לקיימם.
- בית הדין הבין לאומי בנירנברג (16.9.24)
לצורך ההעמדה לדין של פושעים נאציים, היה צריך לנסח חוק בין לאומי, על פיו בית הדין הבין לאומי יוכל להעמיד למשפט פושעים, הטוענים ברובם, או שלא ידעו דבר, או שרק מילאו פקודות, כמו בכל מדינה מתוקנת אחרת.
נבחן כיצד נוצר החוק הבין לאומי, מה היו הערכים הבסיסיים עליהם הושתת וכיצד השפיע אחר כך על משפטים נוספים לאורך המאה העשרים.
- הנאשמים במשפט נירנברג (23.9.24)
במפגש הנוכחי נתמקד בפרופיל הנאשמים, כיצד השפיעו עדויותיהם על האוכלוסייה הגרמנית ומה הייתה תרומת המשפט לשנים הבאות.
חשוב גם לפענח את פסקי הדין ותחושת ההחמצה שרק מתי מעט הועמדו למשפט, רובם הגדול הצליח להימלט.
- משפטי טוקיו (30.9.24)
באביב 1946 נפתחו משפטי טוקיו. מדובר היה בהעמדתם לדין של פושעי מלחמה יפניים, אל מול בית דין מערבי, שאך לא מזמן הפיל על יפן שתי פצצות אטום.
על בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק נמתחה ביקורת, המבקרים נחלקו בדעותיהם לשניים: חלקם מתחו ביקורת על השיפוט הרטרואקטיבי הנמצא בבסיס המשפטים, דהיינו שהחוק אשר שימש להרשעת הנאשמים נחקק על ידי המנצחים במלחמה, לאחר שמעשי המנוצחים כבר בוצעו. חלק אחר של המבקרים טוענים כי כל מטרת ההליך הייתה להכשיר את המשפחה הקיסרית ולטהרה מאחריותה לפשעי המלחמה.
- מפעל חייו של שמעון ויזנטל צייד הנאצים (28.10.24)
לאחר המלחמה גזר שמעון ויזנטל על עצמו חיי גלות נצחיים. הוא נשאר באירופה, כי שם היו הפושעים, אותם רדף כל חייו ללא רחם. איש נחוש, לעולם לא ויתר. הוא עשה זאת למען הקורבנות, למען זיכרון השואה ולמען הפקת לקחים שיבטיחו לדורות הבאים עולם טוב יותר.
נעסוק במורכבות הלגיטימית של ציידי הנאצים, במניעים שלהם ובהצלחות.
- סרג' וביאתה קלרסברג (4.11.24)
הוא נישא לגרמניה, היא נישאה ליהודי וביחד הקדישו את חייהם להעמיד כל פושע נאצי לדין. הם לא ויתרו וכמה פרשיות מרתקות של ממש קשורות בשני האנשים המיוחדים האלה.
- הקומנדנט מאושוויץ מעיד (11.11.24)
רודולף הס מפקד אושוויץ בירקנאו נשפט על אדמת פולין. במהלך המשפט כתב יומן החושף בפנינו פרופיל מרתק ומרתיע גם יחד של רוצח המונים, שגר עם אשתו וילדיו במחנה עצמו, האזין למוסיקה, אהב את אשתו, חיבק את ילדיו ובו בזמן שעטו הרכבות מכל אירופה אל הרמפה.
המרצה: עידית פרי – בוגרת אוניברסיטת חיפה, מרצה על ההיבטים השונים של תקופת השואה ומדריכה סיורים לימודיים הקשורים בעולם היהודי בתפארתו ובשברו .
מקום וזמן: אולם ההרצאות הגדול של בית העובד, בהתאם ללוח הזמנים דלעיל, 9:30 עד 11:00.
