הסכסוך הישראלי-פלסטיני

סילבוס:

הסכסוך הישראלי – פלסטיני הוא אחד הסכסוכים העתיקים שלא באו אל פתרונם גם לאחר כמאה שנים של עימותים. סכסוך זה מוליך אל תחנות שונות בזמן ואל נקודות שונות מבחינת התכנים שלו, ואלה יוצגו בסדרת הרצאות שתוקדש לנושא הזה. הסדרה היא פרי מחקר של שנים וניסיון הרצאות דומה לרבות ידע מניסיון אישי בעקבות שירות ממושך ב"שטחים" ובלבנון.

הסדרה הכוללת שבע הרצאות תיפתח בהרצאה על שורשי הסכסוך הישראלי – פלסטיני החל משנת 1920 ותקיף את ארבע סוגיות הליבה שמרכיבות אותו, סוגיה אחת, הראשונה שנולדה בעקבות מלחמת העצמאות (סוגיית הפליטים) ושלוש נוספות שנולדו בעקבות מלחמת ששת הימים והן סוגיית ירושלים, סוגיית ההתנחלויות וסוגיית הגבולות. אחת ההרצאות תנתח את מלחמת העצמאות במעין מבט מחודש על אשר אירע, לרבות המאבק באו"ם ערב החלטת החלוקה (כ"ט נובמבר 1947), האחרת תעסוק בתופעה היחודית של ארגון הטרור שעסק גם בתחום הפלילי כנקמה בתושבי מדינת ישראל – הפדאיון (מחרפי נפשם). תופעה זו שהייתה מוכרת בשנות החמישים של המאה ה-20 מעלה את השאלה כיצד זה שפעולות התגמול בשנות ה-50 לא שמו קץ לתופעה אלא רק פעולות כגון "מבצע סריס" ואחרות. הסדרה תסתיים בהרצאה על מלחמת סיני (56' – 57') שהייתה מורכבת משלושה מבצעים (מבצע ירקון, מבצע קדש, מבצע מוסקטיר) ולמעשה הייתה המלחמה בה ישראל השקיעה הכי פחות והרוויחה הכי הרבה בזכות עיסקה פוליטית שנרקמה בינה ובין מעצמות אירופה – בריטניה וצרפת. כל ההרצאות מלוות במצגות ובסרטונים מהתקופות השונות. 

הרצאה ראשונה 6.1.25: שורשי הסכסוך

ההרצאה תעסוק בהיווצרות הסכסוך בין שתי היישויות -היהודית והערבית בארץ ישראל ותקיף כמובן את העימותים הראשונים כמו גם את העימותים המרכזיים לאורך השנים עד שנת 1947. היא תציין את הדגשים של כל קהילה לגבי הציבור שלה. ההרצאה תיגע גם בהיערכות הישוב היהודי לקראת הקמת מדינה יהודית בא"י ותציג את ההזדמנויות שהיו לציבור הערבי להסכים לחלוקת הארץ לשתי מדינות (מה שקרוי עתה "שתי מדינות לשני עמים") ובגלל מאווים מוגזמים לקבלת השטח כולו, הוא החמיץ את קבלת החלק שהוקצה לו על ידי הקהיליה הבינלאומית באמצעות האו"ם. פרעות תרפ"ח -תרפ"ט (1928 – 1929) "המאורעות" (1936 – 1939),  ועדת פיל, "החלטת החלוקה" ועוד הם מושגים שילוו את ההרצאה הזו.

הרצאה שנייה 13.1.25: סוגיית הפליטים הפלסטינים

מה גרם לתופעת הפליטים הפלסטינים ב1947 – 1948? האם תופעת הפליטים היא הנכבה? האם הפליטים גורשו מא"י או ברחו? מדוע הוקמה אונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של הפליטים)? כמה מחנות פליטים יש כיום וכמה היו בעת הקמתם? על שאלות אלו ואחרות תשיב ההרצאה על סוגיית הפליטים. סוגיית הפליטים היא סוגייה מס' 1 מתוך סוגיות הליבה בסכסוך הישראלי פלסטיני והיא לא ירדה מסדר היום מאז שקרתה לפני 76 שנים. האם גם כיום קיימת הבעיה ואם כן מהם הפתרונות המוצעים על ידי ישראל, הפלסטינים ואומות העולם כדי להסירה אחת ולתמיד מסדר היום. הרצאה זו אקטואלית מתמיד לאור הנגיעה לאירועי 7.10.23 בעזה ולסכסוך הישראלי פלסטיני בכלל. האם נזכה לראות ביום מן הימים את מחנות הפליטים נעלמים מהנוף ובמקומם יצוצו מבנים חדשים מודרניים שיעניקו לדור הרביעי של הפליטים איכות חיים אחרת?

הרצאה שלישית 20.1.25: סוגיית ירושלים

שאלה: האם ירושלים בירת ישראל מוכרת על ידי אומות העולם? תשובה: בחלקן הקטן מאוד. לא, הכוונה לא למזרח ירושלים אלא ל…מערב ירושלים, כן ירושלים הקטנה שהייתה קיימת לפני מלחמת ששת הימים (יוני 1967) גם היא איננה מוכרת כבירת ישראל. יתרה מזו, שכונות כמו גילה, הגבעה הצרפתית ורמות אלון שנחשבו ל"ישראליות" נחשבות בעולם כיום כשטחים כבושים שהדיון אודות כשירותם עדיין לא תם. עמדת העולם בסוגיית ירושלים היא שכאשר תיפתר בעיית מזרח – ירושלים, היינו כאשר ייקבע אלו חלקים יועברו לצד הפלסטיני, אז גם יוכר שאר השטח של ירושלים כבירה הישראלית. ירושלים, על מקומותיה הקדושים, היא סוגייה מספר 2 בסכסוך הישראלי פלסטיני. סוגייה זו עברה לאורך השנים מהפכים שונים ולה היבטים דתיים, חברתיים, דמוגרפיים וכמובן גם פוליטיים. איך נוצרה סוגיית ירושלים והאם היא בת פתרון כיום? מי לא עסק בה, שהרי כמעט לכל מדינה היה חלק בניסיון לפתור את הבעיה משום חשיבותה לשלוש הדתות המונותאיסטיות ומשום היותה נושא רגיש כל כך. עד היום – הניסיונות נכשלו כולם. הפערים בין הצדדים הם גדולים. הפלסטינים טוענים  בפשטות "ירושלים המזרחית שלנו" וכמובן המתחם הירושלמי הקדוש שהוא מסגד אל אקצא ונספחיו. ישראל טוענת שהעיר המזרחית סופחה כדין ביוני 67' ואין עוד אפשרות לחלק אותה. כיצד נראית העיר המאוחדת כיום? האם היא כלל מאוחדת? מה מצב הדמוגרפיה כיום שכן בשנת 67' היחס היה 72% יהודים מול 28% ערבים. על שאלות אלו ואחרות תשיב ההרצאה הזאת.

הרצאה רביעית 27.1.25: סוגיית ההתנחלויות והגבולות

מי אלה אנשי גוש אמונים? מה זו אמנה? מי היו ראשי המתנחלים והאם ראשוני המתיישבים היו רק דתיים משיחיים? מתי וכיצד החל מפעל ההתנחלויות וכיצד התגלגל במהלך השנים? סוגיית ההתנחלויות המהווה אבן יסוד בסכסוך הישראלי פלסטיני, נולדה בעקבות מלחמת ששת הימים והשליטה הישראלית ב"שטחים". ההרצאה תספר את התהוות הסוגיה החל משנת 67' כאשר ב"שטחים" קמו היאחזויות נח"ל לצורך ביטחוני ובשלב כלשהו הן הפכו לישובים אזרחיים שקמו כחלק מהאידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה. כמו כן היא תתאר את התהפוכות שחלו בתוך ממשלות ישראל וכיצד נאבקו בהן ממשלות ישראל אחדות בעוד אחרות תמכו בהן ועודדו אותם להמשיך ולהתנחל בכל מקום אפשרי. כיום מהווה סוגיה זו אבן נגף קשה בדרך להסכם שלום בין ישראל לפלסטינים היות ולטענת הפלסטינים נלקחו מהם שטחי המדינה הפלסטינית ואילו ישראל הציעה בעבר לפצות אותם בחלקי ארץ מהנגב שיסופחו לחבל עזה. הרצאה זו תעסוק גם בפועל היוצא של ההתנחלויות – הגבולות. ישראל מעונינת בגבולות בני הגנה או בגבולות בטוחים בעוד הצד הפלסטיני מעונין בגבולות 4 ביוני 67' שאליהם יש קושי אמיתי לחזור. 

הרצאה חמישית 3.2.25: מלחמת העצמאות 1947 – 1948  – מבט מחודש

כולנו יודעים שמלחמת העצמאות (השחרור, הקוממיות) הובילה לעצמאותה של ישראל. לא רבים יודעים שהיו למעשה שתי מלחמות עצמאות, אחת שנמשכה מנוב' 47' ("תכנית החלוקה") עד מאי 48' (הקמת המדינה) והשניה ממאי 48' ועד קיץ 49' עת נחתמו הסכמי שביתת הנשק במלון השושנים ברודוס. כולנו יודעים שישראל שילמה מחיר דמים כבד במלחמה זו – 6500 נופלים, אחוז אחד מהישוב היהודי בא"י, אך לא כולם זוכרים שרוב הנופלים היו אזרחים. ההרצאה תחל בתכנית החלוקה וברקע להחלטה, וכיצד למשל סייעה יהדות ארה"ב לקבלת ההחלטה? או למשל, מה גרם לאו"ם להחליט על חלוקה כזו – 55% מהשטח יימסר למדינת היהודים תוך קיפוח הערבים (45%)? מה היו הסיבות לכך שהקהילה הבינלאומית סלדה מהפלסטינים אז? כיצד תרם בן גוריון להפצת המידע אודות תוצאות השואה? ההרצאה תרחיב בימים ובשעות שלפני ההצבעה על הקמת המדינה וכיצד נחלו כוחות צה"ל ניצחון על חמישה צבאות ערביים?

הרצאה שישית 10.2.25: הפדאיון ופעולות התגמול

תופעת הפדאיון נולדה כתוצאה ממלחמת העצמאות, יותר נכון כתוצאה מ"הנכבה" ומתחושת ההשפלה שחשו ערביי האזור אחרי שחמישה צבאות ערביים מלאים נכשלו במלחמה מול כוח עברי מצומצם. הפדאיון שבא לתת פתרון לרעיון ההצקה לישראל הצעירה הצליח מעל למשוער. צה"ל שהיה בחיתוליו, התקשה לפעול נגד הארגון הטרוריסטי הזה שהיה שילוב של טרור ומעשים פליליים. הוא כלל בסה"כ 600 מרצחים ופלוגת גששים שבסיסיהם היו בשני מקומות: מצרים (עזה) וירדן. פעולות התגמול שבוצעו בעקבות פיגועי הפדאיון לא הצליחו למגר את התופעה וראשי המדינה היו אובדי עצות ממש. אלא שהדרך שבה הופסקו פעולות הפדאיון הייתה מעניינת ומפתיעה. ההרצאה תספר על "מבצע סריס" שהיה החיסול הממוקד הראשון בתולדות המדינה וכמו כן תסקור את האירועים העיקריים של התקופה ותנתח מדוע התקשה צה"ל במשימותיו דאז וכאמור, כיצד הגיע הפתרון.

הרצאה שביעית 17.2.25: מלחמת סיני 1956 – 1957

מלחמת סיני שנמשכה כחמישה חודשים (אוקטובר 56' עד מרץ 57') הייתה המלחמה בה הקריבה ישראל הכי פחות והרוויחה המון, יותר מבכל מלחמה אחרת, בזכות היענות למזימה פוליטית ביוזמת מעצמות אירופה. מה עמד מאחורי המזימה האירופית? איך מצרים בכלל ותעלת סואץ בפרט קשורים לנושא הזה? מהו "מבצע יונה" שבא בעקבות מלחמת סיני וכיצד השפיעה המלחמה על חיסול תופעת הפדאיון? מה כתב נתן אלתרמן בטור השביעי על מבצע יונה? ההרצאה תסקור את הרקע והגורמים למלחמת סיני (שבטעות מכנים אותה "מבצע סיני" או "מלחמת קדש") ואת המהלכים העיקריים שהביאו להישגים הישראלים הגדולים וזאת כמעט מבלי להילחם.

המרצה: ד"ר משה אלעד – מרצה באקדמיה, לשעבר בעל תפקידים בכירים בשטחים, אל"מ במיל.

זמן: בהתאם ללוח הזמנים דלעיל, 11:30 עד 13:00.