חקירת סיבות מוות – פונקציות וסמכויות
נושא חקירת סיבות מוות מעורר שאלות נכבדות עד למאוד בשיטת המשפט הישראלי בהשוואה לשיטות משפט מערביות. המקרה של המנוח סלומון טקה ומקרים אחרים הסעירו את המדינה וגרמו להפגנות אלימות מצד אתיופים, דתיים ואחרים.
בהרצאה יוצג המודל הרצוי לחקירת סיבות מוות. (ייתכן שנושא זה יצריך מפגש נוסף ככל שהתעניינות הקהל תצדיק זאת).
הזכות לאנונימיות חשודים למול זכות הציבור לדעת
דומה שאין לאדם דבר חשוב יותר מאשר שמו הטוב. לעתים לפגיעה בשם טוב יש השלכות כלכליות עצומות, מעבר לפגיעה בדימוי העצמי של האדם. מכאן ההתנגשות בין טובת הציבור בפרסום פרטי חשודים בעבירה, לבין שמירה אל אנונימיות ועל צנעת הפרט. ככל שהעבירות בעלות קלון, כך הפגיעה בשמו הטוב של הנחקר גדולה והרסנית יותר. מהם איפוא, המבחנים לקביעת נקודת האיזון בין האינטרסים המתנגשים?
טול למשל מקרה בו רופא מפורסם נחשד במעשה מגונה בחולה המטופלת על ידו, או פרנס עיר הנחשד בהטרדה מינית של מזכירה או נחשד בקבלת שוחד.
כבוד האדם וחירותו להכריע בגורל חייו לבל יוארכו באמצעים מלאכותיים
אחת הסוגיות הקשות הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה המוסרית היא סוגיית החולה הנוטה למות, שמבקש שלא להאריך את חייו באמצעים מלאכותיים. (אויתנזיה פסיבית לעומת
אויתנזיה אקטיבית), האם החוק הקיים, והאם פסקי הדין שניתנו בסוגיה זו נותנים מענה ראוי לעומק הסוגיה?
חזקת החפות והחסיון מפני הפללה עצמית במבחן המציאות המשפטית
מקובל להניף את דגל: "חזקת החפות" כעקרון יסוד בתורת האחריות הפלילית,
שלפיו אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו על ידי התביעה. לצד עקרון יסוד נוסף שעניינו: "זכות השתיקה", שבא לידי ביטוי בכך שלנחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית, עומדת הזכות ל"חסיון מפני הפללה עצמית", האומנם? או שמא הוראות חוק והפסיקה נוגסים ומכרסמים בחוזקן ובתוקפן של עקרונות אלה?
על המרצה : השופט סגן נשיא בדימוס, דר' מוטי ארגמן.
בעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה. מרצה מן החוץ בתחומי
המשפט הפלילי, המהותי והפרוצדוראלי, ובתחומי המשפט הקונסטיטוציוני. כמו כן
משמש כראש ה"מקבץ למשפטים " במסגרת החוג הרב תחומי באוניברסיטת חיפה
מזת שנים רבות. כיום מכהן כשופט וכסגן נשיא בבית משפט השלום קריות. מחבר
הספר: "אכיפת הדין הפלילי בישראל, פונקציות וסמכויות".
יפוי כח מתמשך
ביום 2016.3.29 חוקקה כנסת ישראל את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס'
18 ) התשע"ו-2016 ( להלן – התיקון לחוק), אשר יצר מהפכה של ממש בתחום הכשרות
המשפטית והאפוטרופסות. ייפוי כוח מתמשך הוא חלק חשוב בתיקון לחוק והינו בעצם חלופה
חדשה לאפוטרופסות. מדובר במסמך שאדם יכול לחתום עליו כאשר הוא בעל כשירות ובמסגרתו להחליט מי יקבל החלטות בענייניו (הרכושיים או האישיים, לרבות הרפואיים) אם תיגרע כשירותו.
עריכת ייפוי כוח מחייבת עבודה רצינית ומשמעותית ובהרצאה יועברו העקרונות הבסיסיים של
הכלי ואופן עריכתו.
על המרצה : עו"ד אורי שלומאי
עו"ד אורי שלומאי הוא רפרנט במחלקת ייעוץ וחקיקה )ציבורי-חוקתי( והיה ממנסחי
התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וממעצבי ההסדרים החדשים
בתחום האפוטרופסות. כיום הוא רפרנט חינוך במחלקה.
