בטחון לאומי – פרשיות בטחון, זכויות אדם ולחימה בטרור

1. זכויות אדם וביטחון המדינה במלחמה בטרור

יש הטוענים כי במלחמה בטרור יש לצדד ולתעדף את הביטחון הלאומי בכל מחיר. אחרים טוענים כי לזכויות אדם אין תחליף והם אינם מוכנים להתפשר על עיקרון זה. ישראל, כמובילה בלחימה בטרור, מצאה את הדרך לשילוב בין השניים. כיצד עושים זאת?

2. פרשת טוביאנסקי (1948)

רס"ן מאיר טוביאנסקי ז"ל היה האדם הראשון והיחיד שהוצא להורג במדינת ישראל. המדינה שרק נולדה הייתה צריכה להחליט על צעדיה בעקבות האירוע הקשה ושוב היו אלו שומרי הסף, אנשי המשפט, שהמליצו לראש הממשלה בן גוריון – לזכות את הנרצח ולשפוט את רוצחיו.

3. פרשת קיביה (1953)

בשיא פעולות התגמול, חדרה חולית פדאיון לישראל ורצחה 3 בני משפחה ביהודיה (יהוד). ראשי המדינה סברו כי יש להעניש את הכפר והורו על נקיטת יד קשה. תוצאות הפרשה שהיו קשות, שינו באחת את רמת ההרתעה אך העלו תהיות אחדות ביחס לחוקיות האמצעים שננקטו.

4. כפר קאסם (1956)
פרשת כפר קאסם תיזכר בעיקר בעקבות "הדגל השחור" הנמצא מעל פקודה בלתי חוקית בעליל.
מעשיהם של אנשי צה"ל ומג"ב באוקטובר 1956 ייזכרו כמעשים מקוממים שדוקרים את העין ומכאיבים ללב כדברי בית המשפט. ובכן, מה באמת קרה בכפר קאסם ומה קרה בשבעה כפרים אחרים בסביבה וכיצד כיפרה ישראל אם בכלל על הטבח ?

5. המחתרת היהודית (1980)
בתחילת שנות ה 80- של המאה שעברה חשו המתנחלים בשטחים שהמדינה לא מגינה עליהם מספיק והחליטו ליטול את החוק לידיהם. הם פגעו בראשי הפלסטינים מתוך כוונה להרתיעם והיו מוכנים לשאת בכל עונש.
מי היו חברי הקבוצה ומה עוד ידוע על החקירות ומבצעי הפיגועים?

6. חטיפת מטוס אל על לאלג'יר (1968)
בקיץ 68 ' נחטף מטוס אל על לאלג'יר וממשלת ישראל התחבטה האם לשחרר מחבלים בתמורה לישראלים חטופים. זה היה המקרה היחיד בתולדות ישראל בו הוחלט להיענות לדרישות מחבלים.
מה הייתה שרשרת ההתרחשויות שהביאה להחלטה הקשה הזאת?

7. פרשת השב"כ (אוטובוס 300)
בשנת 1984 נחטף אוטובוס שעשה דרכו לרצועת עזה על ידי ארבעה מחבלים מהרצועה. שלא כרגיל, החטיפה ושחרור החטופים על ידי לוחמי סיירת מטכ"ל לא היו הנושא העיקרי בפרשה. מה שקרה בעקבות הפיגוע ומעצר המחבלים וכונה הזעזוע הקשה במערכת השלטונית ובשב"כ הוא נושא הרצאה. על אמירת אמת, טיוח עובדות והתנהגות ראשי השלטון.

על המרצה: ד"ר משה אלעד (אל"מ מיל). תושב חיפה, מרצה וחוקר במספר מוסדות אקדמיים, משמש כפרשן באמצעי התקשורת. שימש כמושל ג'נין, מושל בית לחם באינתיפאדה, מפקד גזרת צור במלחמת לבנון ה- 1 , ראש התיאום הביטחוני מול הרשות הפלסטינית בהסכם אוסלו.

מקום וזמן: בהיכל התרבות נשר בהתאם ללוח הזמנים.