שימור התרבות ותרבות השימור

סילבוס:

1. מבוא (4.9.23): השימור ותרבות השימור.
הגורמים המאיימים על נכסי תרבות שונים ומגוונים. בכללם נמנים: עצם
הסביבה בה נמצאים היצירה/ החפץ / המבנה / הקלף, או הספר, וכן פגיעות
ואסונות טבע.
במקרים רבים הגורם ה מאיים הוא כנראה האדם שאינו תמיד מזהה ומכיר בנכס,
או לחילופין, למרות ההכרה בחשיבותו, פוגע בו מתוך רשלנות, חוסר ידע, או
אף בכוונה תחילה.
בהרצאת הפתיחה נבהיר את המושג "שימור", וכן מה ייחשב כראוי לשימור
ולהגדרתו כ"נכס תרבות". כמו כן נתייחס ל"תרבות שימור", מי מוביל אותה,
ומי יבטיח שיצירה שהוכרה כנכס, אכן תוגן ותישמר, על אופייה וערכיה,
לדורות הבאים.
2. מה הביא להכרה ביצירות ואתרים מסוימים כראויים לשימור (11.9.23).
להמחשת תפיסת השימור ייסקרו על ציר הזמן מיצגים ואתרים שזוהו כבעלי
ערך (בכל תחום) והוכרו כראויים לשימור.
לצורך כך נתחקה אחר הסיבות שהביאו לעצם יצירת היצירה ולמטרותיה, כגון
ערך / שימוש דתי, או כסמל לעוצמה של שלטון זה או אחר. במקרים רבים,
ולאורך השנים, התווספו לערכים אלו המי מד ההיסטורי והמי מד האמנותי, שהפכו
למרכיבים פחות או יותר נכבדים במהות היצירה.
שימור יצירות בנות התקופה הפרה היסטורית, העולם העתיק, ימי הביניים,
הרנסנס, מחייב התבוננות והתייחסות למהותן הערכית המקורית, בכדי
להתוות את דרך שימורן.
3. דרכי תפיסת האמנות והשפעתן על הגישות לשימורה (18.9.23).
תפקיד פטרוני האמנות בתקופת הרנסנס. פריצת הרפורמציה הפרוטסטנטית
והשלכותיה על האמנות ושימורה. תגובת הקונטרה רפורמציה.
תקופת הבארוק הסוערת רואה גם שילוב הגישה המדעית באמנות והתייחסות
מושכלת לשימורה. האבסולוטיזם הנאור פורש חסות על מדע ואמנות.
התוצאה מגישה זו מביאה להתהוות תחום השימור באירופה: כלומר, זניחה
הדרגתית של תהליכי ניסוי ותהייה/ תעייה/ וטעיה, לטובת פיתוח שיטות
וחומרים הנתמכים בידע מבוסס ראיות .
4. המעבר מרומנטיקה למודרניזם באמנות והשפעתו על דרכי השימור (9.10.23).
התפתחות תנועות ואסכולות שימור באירופה במאה ה 19 והמאה ה 20 ,
מונחית על ידי אנשי רוח ומורי דרך מאסכולות השונות שהתחבטו במושגים
"שיחזור" ו"שימור". תפיסות אל היוו את הבסיס עליהן התהוותה והושתתה
תרבות השימור, בכל הקשור להכרה ביצירות אמנות / אתרים / מסורות,
והתאמת דרכי השימור למהות היצירות.
5. סוגיית הניקוי בשימור (18.12.23).
התיישנות החומרים המרכיבים את היצירות לסוגיהן, וחשיפת היצירות לאבק
אטמוספירי, עשן, אדים שומניים וכיו"ב, מעכירים את פני היצירה, ופוגעים
בסופו של דבר גם בבריאותה.
יחד עם זאת תהליך הניקוי איננו חסר סיכון, ולפעמים מתגלה כמסלול משוכות.

במהלך הרצאה נתייחס לצורך בניקוי יצירות, הסכנות האורבות ליצירה כתוצאה
מהניקוי, וכן בהתמודדות הרעיונית והמעשית עם תופעות והפתעות
המתרחשות בתהליך הניקוי .
6. השלמת החסר ביצירה שנפגעה 
מלבד הסיכון לעצם קיומה, פגיעה ביצירה יכולה לכלול גם שברים, וחֳסָ רִ ים
ברבדי התשתית וברבדים הגלויים והנתפסים בעין.
השלמת החסר נדרשת על מנת להבטיח את יציבות ושלמות היצירה, כמו גם
בכדי להחזיר לה את חזותה. ההתייחסות אל "החסר" ביצירת האמנות תיקח
בחשבון את ייעוד היצירה (כלומר את מהותה: האסתטית/ הדתית /
ההיסטורית / השימושית), ותתאים לה את שיטת השלמת החסר, מבלי להביא
לכדי זיוף היצירה ואובדנה .
7. מיסוד תרבות השימור, חקיקה ואכיפה 
המודעות לצורך בשמירה על יצירות, ובשלב מתקדם יותר לצורך בשימור
יצירות, התקדמה בשלבים . לצורך הדגמת והבנת תהליכי הכרה בנכס תרבות
ושימורו, נדון ב"חוק שימור נכסי תרבות" באיטליה. נתייחס למשמעות החוק,
אחריות המדינה ואחריות הרשויות המקומיות, אנשי המדע, ואחריות המשמרים,
לעומת אחריות בעלי הנכסים ה מחזיקים בנכס שהוכר כ"נכס תרבות". כמו כן
נתייחס להתפרסות החוק האיטלקי לעבר תחומי האיחוד האירופי, ולהשלכות
הנובעות מכך.
להשלמת התמונה יוזכרו עקרונות חוק זכויות היוצרים בארה"ב, ויואר השוני
הקיים בין החוק האירופי והאמריקאי.
המרצה: ד"ר רבקה תמרה צבי, בוגרת חוגי אמנות באונ ' חיפה וירושלים ומומחית בשימור אמנותי.
מקום וזמן: אולם ההרצאות הגדול של בית העובד, בהתאם ללוח הזמנים דלעיל, 11:30 עד .132:00

שואה ומשפט