פילוסופיה – המשך החוג שניתן בעבר (חוג חדש/המשך)

סילבוס:

הערה: הסילבוס המופיע כאן הוא של תכנית רחבת-היקף, שייתכן ותימשך אל מעבר למחזור זה או במחזורים אחרים בעתיד.

ההכרה המדעית וראשית הפסיכולוגיה. הבעיה הפסיכו-פיזית. מרכזיות התודעה-העצמית בהכרה.

Leibniz: תורת המונאדות, ההרמוניה הקבועה מראש ובריאת העולם. אידיאות טבועות מלידה ואמפיריזם. אלוהים כבורא הטוב שבעולמות האפשריים. מכניציזם ותכליתיות. ההכרה האנושית וגבולותיה.

Vico: אנו מכירים רק מה שאנו עושים ומייצרים. יש לנו מודעות (co-scienza) con-sciousness ולא מדע science (scienza). רק לאלוהים יש מדע-הטבע, הכרת הטבע כשלעצמו, שלא ביחס אלינו. המתמטיקה היא מדע, אך זהו מדע של פיקציות שבני-אדם יוצרים. המתמטיקה היא מדע ככל שהמושא שלו הוא ישויות בנויות על ידי האדם. אבל הישויות האלה הן פיקציות והשערות בלבד ביחס לטבע. היחס בין האמיתי והוודאי. שלושת הצורות של התודעה ושלושת השלבים של ההיסטוריה. ההשגחה האלוהית.

האמפיריזם האנגלי

John Locke (1632-1704), (1685-1753) George Berkeley  ו-(1711-1776) David Hume

Locke: הביקורת לערך-הקוגניטיבי של האידאות. מקור המושגים הוא הנסיון. דחיית קיומן של אידאות טבועות מלידה. האידאות הכלליות והלשון. בעיית הסובייקטיביות של ההכרה. הערך-הקוגניטיבי של מדעי-הטבע.  האם אפשר לצאת מחוץ לחומות של המושגים שלנו כדי להכיר את הדברים עצמם? הערך הקוגניטיבי של מדעי-הטבע. מקור הודאות והאמיתות המוחלט של המתמטיקה והמוסר. מוסר ופוליטיקה.

Berkeley: האידאות הכלליות והמופשטות לא קיימות: הנומינליזם. החומר והעצם הפיזי אינם קיימים: להיות זה להיות נתפס. העצמים הם רוחניים בלבד. האם לפיכך העולם המוכר לנו הוא אשליה? אלוהים כרוח אינסופית, המעביר לנו את המושגים של הדברים הטבעיים. מעמדם של חוקי-הטבע. המדע כ"דיקדוק" של הלשון האלוהית.

Hume: ההכרה מוגבלת לעולם האנושי כפי שמופיע בנסיון האנושי בלבד, לכן העולם הינו רשמים ואידאות בלבד. גבולות הודאות ההסתכלותית והמוכחת. ביקורת לעקרונות היסוד של ההכרה המדעית: חלל וזמן. הפרדוקס של הסיבתיות. הבעיה של מושג העצם. ספקנות וביקורת הדת.

המדע של המאות ה-17 וה-18 וההשכלה. ניוטון (Isaac Newton, 1642-1727) וקודמיו. תורת הכובד האוניברסלי, תורת האור. החשבון האינפיניטיסימלי והמחלוקת עם לייבניץ. המתודה של ניוטון. רעיון ה-Hypotheses non fingo או ״פיזיקה, היזהרי ממטפיזיקה״.

התפתחות המדעים במאה ה-18. המתמטיקה והמכניקה הרציונלית. פיזיקה, אופטיקה, כימיה, חשמל ואסטרונומיה.

רוח ההשכלה (נאורות)

תנועת ההשכלה באנגליה ובצרפת.

Charles d'Montesquieu(1689-1755) ו-Jean-Jacques Rousseau (1712-1778). ביקורת הציביליזציה וביקורת ההשכלה. האם אכן חזרה אל הטבע? האמנה החברתית וההשקפה החדשה על הפוליטיקה.

השקפות פוליטיות וכלכליות. ליברליזם ודמוקרטיה במהפכה הצרפתית.

החשיבה הבקורתית – Immanuel Kant (1724-1804) . השאלות של קאנט. הניגוד רציונליזם-אמפיריזם. הכרת הטבע. המהפכה הקופרניקאית. ההבחנה בין חומר לצורה של ההכרה. חלל וזמן כצורות הסתכלות. הקטיגוריות של השכל. תופעות ודברים כשלעצמם. האידאות של התבונה.

המוסר הקאנטיאני והעולם העל-חושי. הפורמאליזם האתי. הצו הקטיגורי. חירות וחובה.

הפירוש התכליתי של העולם לפי קאנט. הראיה התכליתית של ההיסטוריה.

אמונה ודת אצל קאנט. הטוב העליון. אמונה ומדע.

המרצה: פרופ' עודד בלבן, חוקר ומרצה בחוג לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה. ראש החוג בשנים 1993 עד 1998, פרופ' אורח באוניברסיטאות בעולם וחבר באגודות ובוועדות רבות.

מקום וזמן: אולם ההרצאות עליו הוכרז בהזמנה לחוג, בהתאם ללוח הזמנים בטבלה, 9:00 עד 10:30.